שיקום מבנים ישנים ושיפוץ ושדרוג שלהם קורים כל הזמן בישראל. בישראל יש מבנים רבים, הנכנסים תחת הגדרה של ישנים. למעשה, כל בניין שבנייתו החלה לפני שנות השמונים נכנס תחת הגדרה זו ולא רק. במדינה שבשנות ה-80 הייתה בת 30+ ובתנופת בניית אדירה לכלל האוכלוסייה- זה הסתכם במאות אלפי בניינים , בתים ומבנים שכבר עמד על תילם.
כולנו רוצים לגור בבניין יפה. להרגיש שהתחדשנו. אנחנו רוצים ליהנות מהתחושה של מגורים במקום שמכבד אותנו, שכיף לחיות ולשהות בו. אנחנו גם שהחזות החיצונית של המבנה תהיה יפה ולכן נשקיע גם בשיפוץ חיצוני אבל לא פחות חשוב עבורינו שגם החלק הפנימי יהיה יפה, כך שנשקיע גם בעיצוב וחידוש הפנים, כמו חדרי המדרגות, מעליות, הלובי וכד'.
כל זה הוא כאמור יותר שיפוץ ושדרוג. דברים אסתטיים בעיקרם. אבל לצד אלו יש גם את תחום שיקום מבנים ישנים. זוהי כבר אופרה אחרת לחלוטין והיא יסודית ומהותית הרבה יותר. בטח כאשר מדובר על מבנים בני 30 שנים ויותר. אומנם גם בבניינים אלו כאשר אנו מבצעים שיקום מבנים ישנים אנחנו פועלים גם כדי לשפץ, לשדרג וליפות אבל העיקר יהיה תחום השיקום ובדיקת יציבות המבנה וחיזוקו.
סיבות לביצוע שיקום מבנים ישנים
הסיבות בגינן נצטרך לבצע שיקום מבנים ישנים נעוצות בכמה עובדות. נתחיל בבסיס. טכנולוגיות הבניה, השיטות והחומרים שבהם השתמשו בעבר היו טובים אך הם אינם טובים כפי שבונים כיום. גם החשיבה ההנדסית הייתה אחרת ובטח במדינה צעירה כמו שלנו המחשבה הייתה לבנות הרבה ומהר עם פחות הסתכלות על הצד הבטיחותי. בנוסף לכך, גם בניין שנבנה על פי התקנים המחמירים ביותר של אז, הולך ונחל שעם השנים. תורמים לכך שלל כוחות חיצוניים כמו פגעי מזג האוויר, לחות, רטיבות, חלודה וקורוזיה, וכן בלאי טבעי הקורה עם השנים. כתוצאה מכך שלד הבניין הולך ונחלש. וכאשר כל החלק עליו נשענים יסודות וכל הבניין עצמו הולך ונחלש- אנחנו בבעיה. כעקרון, מבנה חלש יכול לרוב להחזיק. זה לא כדאי, רצוי או בטוח במיוחד אבל אפשר למשוך כך עוד כמה שנים. אלא שאז מצטרף למשוואה משתנה נוסף. כזה שהופך שיקום מבנים מדבר שכדאי לעשות לדבר שמוכרחים לעשות.
אנחנו מדברים על רעש ורעידות אדמה. כאשר האדמה זזה, נעה גם הקרקע מתחת למבנים. בניה לא נכונה מביאה לקריסת הבניינים. ודאי נחשפתם לתמונות כאלו מהעולם בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, כל יושבי הבית נמצאים בסכנת מוות. ככל שהמבנה חלש או סדוק ומתפורר, סיכוייו לעמוד ברעש אדמה הולכים וקטנים. לכן שיקום מבנים ישנים שם דגש גדול על הצד הבטיחותי ועל חיזוק שלד הבניין או המבנה בכמה דרכים ושיטות.
מתי מתחילים שיקום מבנים ישנים?
כאשר אנחנו עוסקים בתחום שיקום מבנים ישנים, הרי שאין זמן מסוים להתחיל. תמיד כדאי ליזום פרויקטים כאלו ולא להיגרר אליהם כאשר מתגלים ליקויים שמחייבים התערבות מהירה. זה מאפשר קבלת החלטות שקולה יותר, ביצוע של דברים נוספים הקשורים לשיפוץ ובתנאים נוחים יותר, מבחינת העלויות ומבחינת ההערכות של כל דיירים הבית או שוהי המבנה לפעילות הצפויה. ישנם מפגעים אופייניים לבניינים ישנים, אותם נוכל לזהות בעצמנו . לעיתים נזהה חלקי בניין מתפוררים, נזהה גם סדקים בחלקי ובעמודי הבטון נראה ברזלים השייכים לשלד המבנה כאשר יש עליהם חלודה רבה ולעיתים המעטפת החיצונית תתחיל להתפורר. ביטוי לזה יכול לעיתים להיות נשירת אריחי מעטפת מהבניין. זהו כמובן דבר המסכן מאוד את העוברים ושבים.
גם האיטום של המבנה הולך ומתבלה עם השנים והופך ללא בלתי יעיל. במקרה זה תתחילחדירה של מים ולחות לתוך קירות הבניין ותיצור בעיות רטיבות. בעיות רטיבות הן קשות והם אחד מן הגורמים שמובילים בסופו של דבר לביצוע תהליך של שיקום מבנים לשימור וגם ישנים. בשלב ראשון המים שיחלחלו אל תוך הקירות הפנימיים יגרמו לבעיות אסתטיות כמו כתמי רטיבות, קילופים, פיצוצים בקירות, נפילות חתיכות טיח וצבע, בעיות עובש (שפוגעות גם בבריאות של אנשים רגישים) וכד'. השלב הבא הוא חלחול של הרטיבות לשלד הבניין והפעלת נזקים כבדים שם עד להיחלשות יציבות המבנה.
מפגעים אסתטיים ומעבר לכך
כמובן שיהיו דברים שנראה כמפגעים אסתטיים אך הם לא פחות מסוכנים מבחינת העוברים ושבים. למשל מעקות שבורות או חלודות או מתנודדות או מרפסות שאנו רואים בהם סדקים או חלודה וכד'. גם במקרה זה צריך לטפל בבעיות אלו באמצעות פעילות שיקום מבנים ישנים.
לרוב כאשר הבניין ישן, יכולים להיות בו חוסרים של אלמנטים שהם כבר חלק מובנה מתוך תהליך הבניה החדשה ויכולים לעזור גם למבנה ישן וותיק. בין השאר אנחנו מדברים על מערכות תקשורת , גז, חשמל ותאורה שייתכן וכבר אינם עומדים בתקנים או במשימתם וכמובן גם אזור האינטרקום אותו ניתן להחליף במערכות חדשות עם מצלמות וכד'.
אך 2 האלמנטים המובחנים ביותר בנושא זה הם המעלית והממ"ד. בשל המחירים דאז ובשל מורכבות מסוימת בבתים ישנים, לא הותקנו בה מעלית. לא רק הבניין התבגר אלא גם הדיירים בו. התוצאה היא שקשה יותר ויותר לעלות רק במדרגות ומעלית יכולה להיות תוספת חשובה. כיום ישנן טכנולוגיות בניה מתקדמות אשר מאפשרות להוסיף מעלית גם בבניין ישן. פיר המעלית, משמש מלבד תעלה למעלית גם חיזוק משמעותי ליציבות הבניין.
הוספת ממ"ד
גם ממ"ד הוא תוספת מבורכת. מרחב דירתי מוגן מאפשר לנו התמודדות טובה ונכונה יותר עם האיום הרקטי והוא גם מאפשר לכל דירה להגיע אליו בנוחות, מבלי להזדקק לריצה לא ריאלית למקלט המשותף. היתרון הגדול של הוספת ממ"ד לבניין משותף, מבחינת הדיירים הוא שכחלק מביצוע שיקום מבנים ישנים, ניתן לבנות אותו גם מחוץ לגבולות הבינין המקוריים. משמע זוהי תוספת בניה ושטח לכל דבר ועניין. כך גם השטח של המבנה גדל וגם ערך הדירה קופץ עוד יותר.
כל זה כאמור דברים שנוכל לשים אליהם לב. אבל לא מעט מהדברים כלל לא יהיו חשופים לנו כלל. לכן אנו נזדקק לשירותיו של קונסטרוקטור אשר יבדוק מבחינה הנדסית את יציבות המבנה. בסוף הבדיקה הקיפה שלו הוא יפיק דו"ח על כל הנדרש לעשות ויש לבצע את תוכנית שיקום מבנים ישנים על פי דו"ח זה, ולאחר מכן נשאר לכם רק לסגור עם חברת שיקום מבנים.
